החלטה בתיק ת"א 1598-09

א.         כללי

            1.         בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין שיהוי.

            2.         בהתאם לבקשה, טוען המבקש בעיקרם של הדברים כדלקמן:

                        א.         עילות התביעה נולדו לפני כ- 13 שנים לפחות ומכאן שהתיישנו.

                        ב.         המשיב ידע את העובדות המקימות לו את עילת התובענה לכל המאוחר בשנת 2000 ומשהוגשה התביעה רק בשנת 2009 הרי שהתיישנה.

                        ג.          ככל שהמשיב טוען לקיומן של עובדות המצדיקות חריגה מדיני ההתיישנות, הרי שנטל ההוכחה לקיומן רובץ לפתחו.

                        ד.         במקרה דנא לא הוכיח המשיב כי גילה את כל העובדות המקימות את עילת התובענה, רק בינואר 2008 כטענתו ולפיכך לא מתקיים הסייג למועד תחילת מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות - תרמית ואונאה.

                        ה.         לחלופין טוען המבקש כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר הנובע מחוסר תום לבו של המשיב, שיהוי של לפחות שנה וחצי לאחר שגילה המשיב לטענתו, את העובדות המקימות לו את עילת התובענה והואיל ומדובר במסכת עובדות שמקורה במחציתן של שנות התשעים, הרי שחל שיהוי של ממש בהגשת התובענה, שיהוי שאף גרם למבקש לנזק ראייתי אשר פוגע באופן ניכר ביכולתו להתגונן מפני התביעה ביעילות.

            3.         במענה לבקשה טוען המשיב בעיקרם של דברים כדלקמן:

                        א.         התביעה מושתתת בין היתר על טענת מרמה אשר לגביה טען המשיב כי נודעה לו רק בינואר 2008 ולא לפני כן. בהתאם לקביעת המחוקק תחילת ההתיישנות הינה ממועד גילוי המרמה או האונאה.

                        ב.         המשיב לא ידע בשנת 2000 ולא בשנת 2004 על מעשה המרמה ושתק.

                        ג.          קיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית מהותית ביחס למועד הידיעה בדבר המרמה.

                        ד.         בין יתר העילות המופיעות בתביעה קיימת עילת עשיית עושר ולא במשפט, בכל התעשרות כזו צומחת עילה חדשה והמשיב זכאי לתבוע את המבקש בגין כל מצבור העילות שהצטברו ב- 7 השנים אשר קדמו לתביעה.

ב.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

            (1) טענות המשיב (להלן: "התובע" ו/או "המשיב")

            4.         התובע טוען כי במהלך השנים 1993-1994 יצר קשרי עבודה עם חברת י.א.ד. אלקטרוניקה ו/או י.א.ד. רשתות (להלן: "החברה") והציע עבורה ו/או עבור חלק מעובדיה פוליסת ביטוח     מנהלים וביטוח דירקטורים וכי הקשר נעשה באמצעות חשב החברה.

            5.         התובע טוען כי הוחלט בחברה לפנות אליו ולבקש ממנו לבחון את פוליסות הביטוח הקיימות של העובדים (19 במספר) והוא נתבקש לערוך הצעה לכלל העובדים בחברה. התובע מציין כי נאמר לו שבכוונת החברה לפנות גם לסוכנים אחרים.

                        כמו כן, באוגוסט 1995 נתבקש התובע להגיש הצעה לפוליסת ביטוח מנהל, עבור מנכ"ל חברת בת של החברה ושני עובדים נוספים וכך עשה.

            6.         במהלך חודש ספטמבר 1995 התקיימה פגישת עבודה בין התובע והחברה, בה נכח גם הנתבע וימים ספורים לאחר מכן קיבל התובע הודעה כי החברה החליטה להעביר את כל הביטוחים אליו וכן כי החליטה לערוך באמצעותו 3 פוליסות ביטוח חדשות עבור עובדיה.